הזה

Hebrew

Etymology 1

Determiner

הַזֶּה • (hazé) m

1. this: masculine singular definite of זֶה‎ (ze)

Noun

הַזֶּה • (hazé) m

1. masculine singular definite of זֶה‎ (ze)

Etymology 2

Root
ה־ז־ה‎ (h-z-h)

Verb

הָזָה • (hazá) (pa'al construction)

1. to hallucinate

Conjugation

Conjugation of הָזָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לַהֲזוֹת‎ action noun: הֲזָיָה‎ passive participle: הָזוּי‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הָזִיתִי‎		הָזִינוּ‎
	second	הָזִיתָ‎	הָזִית‎	הֲזִיתֶם‎1	הֲזִיתֶן‎1
	third	הָזָה	הָזְתָה‎	הָזוּ‎
present		הוֹזֶה‎	הוֹזָה‎	הוֹזִים‎	הוֹזוֹת‎
future	first	אֶהֱזֶה‎		נֶהֱזֶה‎
	second	תֶּהֱזֶה‎	תֶּהֱזִי‎	תֶּהֱזוּ‎	תֶּהֱזֶינָה‎2
	third	יֶהֱזֶה‎	תֶּהֱזֶה‎	יֶהֱזוּ‎	תֶּהֱזֶינָה‎2
imperative		הֲזֵה	הֲזִי‎	הֲזוּ‎	הֲזֶינָה‎2
notes		Pronounced הָזִיתֶם‎ and הָזִיתֶן‎ in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Etymology 3

Root
נ־ז־ה‎ (n-z-h)

Verb

הִזָּה • (hizá) (hif'il construction)

1. to spray

Conjugation

Conjugation of הִזָּה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהַזּוֹת‎ action noun: הַזָּיָה‎
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִזֵּיתִי‎		הִזֵּינוּ‎
	second	הִזֵּיתָ‎	הִזֵּית‎	הִזֵּיתֶם‎	הִזֵּיתֶן‎
	third	הִזָּה	הִזְּתָה‎	הִזּוּ‎
present		מַזֶּה‎	מַזָּה‎	מַזִּים‎	מַזּוֹת‎
future	first	אַזֶּה‎		נַזֶּה‎
	second	תַּזֶּה‎	תַּזִּי‎	תַּזּוּ‎	תַּזֶּינָה‎1
	third	יַזֶּה‎	תַּזֶּה‎	יַזּוּ‎	תַּזֶּינָה‎1
imperative		הַזֵּה	הַזִּי‎	הַזּוּ‎	הַזֶּינָה‎1
notes		Rare in Modern Hebrew.