הקיץ

Hebrew

Root
ק־ו־ץ (q-w-ts)

Verb

הֵקִיץ • (hekitz) third-singular masculine past (hif'il construction)

1. (intransitive) To wake up, to awaken, to wake.

   הקיץ מוקדם בבוקר — hekitz mukdám babóker — He woke up early in the morning.

Conjugation

Conjugation of הֵקִיץ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהָקִיץ action noun: הֲקָצָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הֵקַצְתִּי		הֵקַצְנוּ
	second	הֵקַצְתָּ	הֵקַצְתְּ	הֲקַצְתֶּם1	הֲקַצְתֶּן1
	third	הֵקִיץ	הֵקִיצָה	הֵקִיצוּ
present		מֵקִיץ	מְקִיצָה	מְקִיצִים	מְקִיצוֹת
future	first	אָקִיץ		נָקִיץ
	second	תָּקִיץ	תָּקִיצִי	תָּקִיצוּ	תָּקֵצְנָה2
	third	יָקִיץ	תָּקִיץ	יָקִיצוּ	תָּקֵצְנָה2
imperative		הָקֵץ	הָקִיצִי	הָקִיצוּ	הָקֵצְנָה2
notes		Pronounced הֵקַצְתֶּם and הֵקַצְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Synonyms

• הִתְעוֹרֵר
• קָם