מקולקל

Hebrew

Etymology

Root
ק־ל־ק־ל (q-l-q-l)

The adjective follows from the verb. Both are ultimately from the root ק־ל־ק־ל (k-l-k-l).

Pronunciation

• Rhymes: -al

Adjective

מקולקל / מְקֻלְקָל • (m'kulkál) (feminine מקולקלת / מְקֻלְקֶלֶת, masculine plural מקולקלים / מְקֻלְקָלִים, feminine plural מקולקלות / מְקֻלְקָלוֹת)

1. (of food or similar) Spoiled, rotten.
2. (of a child) Spoiled.
3. (not functioning properly) out of order, broken

References

• “מקלקל” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Verb

מקולקל / מְקֻלְקָל • (m'kulkál)

1. Masculine singular present participle and present tense of קולקל / קֻלְקַל (kulkál).