פנים

See also: פּנים

Hebrew

Etymology

Root
פ־נ־ה (p-n-h)

From Proto-Semitic *pan-. Related to the verb פָּנָה (paná, “to face”).

Noun

פָּנִים • (paním) f pl or m pl (plural construct פְּנֵי־)

1. face
2. interior

Declension

Declension of פָּנִים

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
plural	indefinite	פָּנִים	first	פניי / פָּנַי		פָּנֵינוּ
	definite	הַפָּנִים	second	פָּנֶיךָ	פנייך / פָּנַיִךְ	פְּנֵיכֶם	פְּנֵיכֶן
	construct	פְּנֵי־	third	פָּנָיו	פָּנֶיהָ	פְּנֵיהֶם	פְּנֵיהֶן

Derived terms

• בִּפְנִים (bifním, “inside”)
• הַעֲמָדַת פָּנִים (ha'amadát paním)
• הֶעֱמִיד פָּנִים (he'emíd paním)
• לִפְנֵי (lifnéi, “before, in front of”)
• מַשּׂוֹא פָּנִים (masó paním)
• לְפָנִים (l'faním, “in the past, in the front”)
• פָּנִים אֶל פָּנִים (paním el paním)
• פְּנִימָה (p'níma, “inwards”)

Descendants

• Dutch: ponem, porem
• Yiddish: פּנים (ponem)

References

• H6440 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible