נח

Hebrew

Root
נ־ו־ח (n-w-kh)

Compare Arabic أَنَاخَ (ʔanāḵa, “to make a camel kneel”).

נָח • (nákh) third-singular masculine past (pa'al construction, infinitive לָנוּחַ, future יָנוּחַ)

to rest
- נתן גושן, ליבי
  אוי, ליבי, בא נָנוּחַ לכמה דקות. כבר הובלת אלפי מלחמות וזה אני שאושף את שבריך אלי.

Conjugation of נָח (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לָנוּחַ action noun: —
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	נַחְתִּי		נַחְנוּ
	second	נַחְתָּ	נַחְתְּ	נַחְתֶּם	נַחְתֶּן
	third	נָח	נָחָה	נָחוּ
present		נָח	נָחָה	נָחִים	נָחוֹת
future	first	אָנוּחַ		נָנוּחַ
	second	תָּנוּחַ	תָּנוּחִי	תָּנוּחוּ	תָּנַחְנָה¹
	third	יָנוּחַ	תָּנוּחַ	יָנוּחוּ	תָּנַחְנָה¹
imperative		נוּחַ	נוּחִי	נוּחוּ	נַחְנָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.

נָח • (nakh)

נֹחַ • (nóakh)

נֹחַ • (nóakh) m

From Hebrew נֹחַ (nóakh).

נח • (noyekh) m