נקודה

Hebrew

Root
נ־ק־ד (n-q-d)

Etymology

Compare Arabic نُقْطَة (nuqṭa).

Pronunciation

• Audio:

  (file)

Noun

נקודה / נְקֻדָּה • (n'kudá) f (plural indefinite נקודות / נְקֻדּוֹת, singular construct נקודת / נְקֻדַּת־) [pattern: קְטֻלָּה]

1. point
2. dot
3. full stop, period
4. aspect, facet
5. (graph theory) vertex

Derived terms

• נקודה ופסיק / נְקֻדָּה וּפְסִיק m (n'kudá uf'sík, “semicolon”)
• נקודת ביקורת / נְקֻדַּת בִּקֹּרֶת f (n'kudát biqóret, “checkpoint”)
• נקודתיים / נְקֻדָּתַיִם (nekudatáyim)
• נקודה רגישה / נְקֻדָּה רְגִישָׁה (n'kudá r'gishá)

Related terms

• ניקוד / נִקּוּד m (nikúd, “nikud”)

Adjective

נְקוּדָה • (n'kudá)

1. feminine singular indefinite form of נָקוּד (nakúd)

References

• H5351 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “נקדה” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• נקודה on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Yiddish

Etymology

From Hebrew נקודה / נְקֻדָּה (n'kudá, “dot”)

Pronunciation

• (YIVO, Northeastern) IPA^(key): /nəˈkʊdə/
• (Poylish) IPA^(key): /nəˈkiːdə/

Noun

נקודה • (nekude) f, plural נקודות (nekudes)

1. diacritical mark
2. point
3. punctuation