פּרובירן
Yiddish edit
Etymology edit
Ultimately from Latin probare, cognate to German probieren and English prove, probe. Doublet of פּרוּוון (pruvn).
Verb edit
פּרובירן • (prubirn)
Conjugation edit
Conjugation of פּרובירן
| infinitive | פּרובירן prubirn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| present participle | פּרובירנדיק prubirndik | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| past participle | געפּרובירט geprubirt | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| auxiliary | האָבן hobn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| present | איך פּרוביר ikh prubir |
מיר פּרובירן mir prubirn | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דו פּרובירסט du prubirst |
איר פּרובירט ir prubirt | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ער פּרובירט er prubirt |
זיי פּרובירן zey prubirn | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| imperative | פּרוביר (דו) prubir (du) |
פּרובירט (איר) prubirt (ir) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Composed forms
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||