הצטברח

Hebrew

Etymology

Root
צ־ב־ר־ח (ts-b-r-kh)

From the root צ־ב־ר־ח (ts-b-r-kh) in binyan hitpa'el, back-formation from מַצַּב רוּחַ (matsáv rúakh, “mood, temper; (slang) bad mood”), a compound of מַצַּב (matsáv, “state of”) +‎ רוּחַ (rúakh, “wind; spirit”).

Verb

הִצְטַבְרֵחַ • (hits'tavréakh) (hitpa'el construction)

1. to become ill-tempered, to get a bad mood

   מיכאל הצטברח כאשר נודע לו כי נכשל בבחינה.

   Michael became ill-tempered when he learned he failed the exam.

Conjugation

Conjugation of הִצְטַבְרֵחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהִצְטַבְרֵחַ action noun: הִצְטַבְרְחוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הִצְטַבְרַחְתִּי		הִצְטַבְרַחְנוּ
	second	הִצְטַבְרַחְתָּ	הִצְטַבְרַחְתְּ	הִצְטַבְרַחְתֶּם	הִצְטַבְרַחְתֶּן
	third	הִצְטַבְרֵחַ	הִצְטַבְרְחָה	הִצְטַבְרְחוּ
present		מִצְטַבְרֵחַ	מִצְטַבְרַחַת	מִצְטַבְרְחִים	מִצְטַבְרְחוֹת
future	first	אֶצְטַבְרֵחַ		נִצְטַבְרֵחַ
	second	תִּצְטַבְרֵחַ	תִּצְטַבְרְחִי	תִּצְטַבְרְחוּ	תִּצְטַבְרַחְנָה1
	third	יִצְטַבְרֵחַ	תִּצְטַבְרֵחַ	יִצְטַבְרְחוּ	תִּצְטַבְרַחְנָה1
imperative		הִצְטַבְרֵחַ	הִצְטַבְרְחִי	הִצְטַבְרְחוּ	הִצְטַבְרַחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.