Contents

HebrewEdit

Etymology 1Edit

Root
נ־כ־ה

NounEdit

מַכָּה ‎(makáf ‎(plural indefinite מַכּוֹת, singular construct מַכַּת־, plural construct מַכּוֹת־)

  1. an attack, an assault, a hit

VerbEdit

מַכֶּה ‎(maké)

  1. masculine singular present of הִכָּה ‎(hiká)
    • Exodus 2:11, with translation of the King James Version:
      אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי
      ish mitsrí maké ish ivrí
      an Egyptian smiting an Hebrew

VerbEdit

מַכָּה ‎(maká)

  1. feminine singular present of הִכָּה ‎(hiká)

VerbEdit

מַכֶּה ‎(maké)

  1. masculine singular present of הִכָּה ‎(hiká)
    • a. 217 CE, Mishnah, Ketubot 7:10:
      ואלו שכופין אותו להוציא מכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והמצרף נחשת והברסי בין שהיו בם עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו
      (please add an English translation of this usage example)

Etymology 2Edit

Borrowing from Arabic مَكَّة ‎(makka).

Proper nounEdit

מֶכָּה ‎(mekaf

  1. Mecca (city)

AnagramsEdit

Read in another language