מכה

Contents

HebrewEdit

Etymology 1Edit

Root
נ־כ־ה

NounEdit

מַכָּה ‎(makáf ‎(plural indefinite מַכּוֹת, singular construct מַכַּת־, plural construct מַכּוֹת־)

  1. an attack, an assault, a hit

Etymology 2Edit

Root
נ־כ־ה

Non-lemma forms.

VerbEdit

מַכֶּה ‎(maké)

  1. masculine singular present of הִכָּה ‎(hiká)
    • Exodus 2:11, with translation of the King James Version:
      אִישׁ מִצְרִי מַכֶּה אִישׁ עִבְרִי
      ish mitsrí maké ish ivrí
      an Egyptian smiting an Hebrew
Derived termsEdit

VerbEdit

מַכָּה ‎(maká)

  1. feminine singular present of הִכָּה ‎(hiká)

VerbEdit

מַכֶּה ‎(maké)

  1. masculine singular present of הִכָּה ‎(hiká)
    • a. 217 CE, Mishnah, Ketubot 7:10:
      ואלו שכופין אותו להוציא מכה שחין ובעל פוליפוס והמקמץ והמצרף נחשת והברסי בין שהיו בם עד שלא נשאו ובין משנשאו נולדו

Etymology 2Edit

Borrowing from Arabic مَكَّة ‎(makka).

Proper nounEdit

מֶכָּה ‎(mekaf

  1. Mecca (city)

AnagramsEdit

Read in another language