קטון

Hebrew

FWOTD – 15 October 2017

Root
ק־ט־ן (q-ṭ-n)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kaˈton/

Verb

קטון / קָטֹן • (katón) (pa'al construction, present קָטֵן, future יִקְטַן)

1. to be or become small
2. to be unworthy
   • Tanach, Genesis 32:11, with translation of the Jewish Publication Society:

     קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ

     katónti mikól hakhasadím umikol-ha'emét 'ashér 'asíta 'et-'avdékha
     qāṭṓntī mikkōl haḥăsāḏīm ūmikkol-hāʾĕmeṯ ʾăšer ʿāśī́ṯā ʾeṯ-ʿaḇdéḵā

     I am not worthy of all the mercies, and of all the truth, which Thou hast shown unto Thy servant

Conjugation

Conjugation of קטון / קָטֹן (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לקטון / לִקְטֹן action noun: — passive participle: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	קטונתי / קָטֹנְתִּי		קטונו / קָטֹנּוּ
	second	קטונת / קָטֹנְתָּ	קטונת / קָטֹנְתְּ	קטונתם / קְטָנְתֶּם1	קטונתן / קְטָנְתֶּן1
	third	קטון / קָטֹן	קָטְנָה	קָטְנוּ
present		קָטֵן	קְטֵנָה	קְטֵנִים	קְטֵנוֹת
future	first	אֶקְטַן		נִקְטַן
	second	תִּקְטַן	תִּקְטְנִי	תִּקְטְנוּ	תִּקְטַנָּה2
	third	יִקְטַן	תִּקְטַן	יִקְטְנוּ	תִּקְטַנָּה2
imperative		קְטַן	קִטְנִי	קִטְנוּ	קְטַנָּה2
notes		Pronounced קטונתם / קָטֹנְתֶּם and קטונתן / קָטֹנְתֶּן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

Related terms

• קָטָן (katán)

Adjective

קָטוֹן / קָטֹן • (katón)

1. Alternative form of קָטָן