ניצב

Hebrew

Root
י־צ־ב (y-ṣ-b)

Verb

ניצב / נִצַּב • (nitsáv) third-singular masculine past (nif'al construction)

1. to stand, position oneself

Conjugation

Conjugation of ניצב / נִצַּב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: — action noun: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	ניצבתי / נִצַּבְתִּי		ניצבנו / נִצַּבְנוּ
	second	ניצבת / נִצַּבְתָּ	ניצבת / נִצַּבְתְּ	ניצבתם / נִצַּבְתֶּם	ניצבתן / נִצַּבְתֶּן
	third	ניצב / נִצַּב	ניצבה / נִצְּבָה	ניצבו / נִצְּבוּ
present		ניצב / נִצָּב	ניצבת / נִצֶּבֶת	ניצבים / נִצָּבִים	ניצבות / נִצָּבוֹת
future	first	—		—
	second	—	—	—	—1
	third	—	—	—	—1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Noun

ניצב / נִצָּב • (nitsáv) m

1. (biblical) officer
2. (law enforcement) major general

Noun

ניצב / נִצָּב • (nitsáv) m (feminine counterpart ניצבת / נִצֶּבֶת)

1. (theater, film) extra

Noun

ניצב / נִצָּב • (nitsáv) m

1. hilt, handle (of a knife, sword, etc.)
2. (botany) petiole, pedicle
3. (ornithology) quill, calamus

Adjective

ניצב / נִצָּב • (nitsáv) (feminine ניצבת / נִצֶּבֶת, masculine plural ניצבים / נִצָּבִים, feminine plural ניצבות / נִצָּבוֹת)

1. (geometry) perpendicular (at or forming a right angle to)

Noun

ניצב / נִצָּב • (nitsáv) m

1. (geometry) perpendicular (line or plane that is at a right angle to another)